גננת מתעללת? כשיש ספק אין ספק
בשנים האחרונות, נחשפו לא מעט מקרים של התעללות בילדים בגני ילדים ע"י גננת מתעללת.
כמובן, סביר להניח שישנם עוד מקרים רבים שלא דווחו וכאלה שמתרחשים עדיין, ללא ידיעת ההורים.
ואכן, לא פשוט לזהות שהתנהלות חמורה כזו מתרחשת.
כשמדובר בגיל הגן, הילד לא מסוגל להביע את עצמו היטב, כמו ילד בגיל בוגר יותר או מבוגר.
במקביל, המתעללים מודעים לחומרת מעשיהם ונזהרים שלא להיחשף.
מה בכל זאת, ניתן וחשוב לעשות?
גננת מתעללת – נורות אזהרה
את מה שהילד לא תמיד מסוגל לספר, ישנם מגוון סימנים מחשידים שעשויים לספר במקומו וחיוני שהורים יהיו מודעים להם.
כמובן, לא מדובר בהוכחות חד משמעיות לזה שיש גננת מתעללת, אבל כל אחד מסימנים אלה, מחייב התייחסות רצינית.
אחד מהסימנים היותר מובהקים, הוא שינוי פתאומי, משמעותי ולא מובן בהתנהגות הילד.
עוד סימן מובהק, הוא היבט כלשהו של התפתחות הילד, בו רואים נסיגה פתאומית.
הכוונה לא לעיכוב או להתפתחות איטית, אלא ממש לנסיגה משלב שהושג.
לדוגמא: הפסקת דיבור, אצל ילד שהתחיל כבר לדבר.
עוד חשוד, מצב שבו הילד מפגין פתאום פחד מרעש או פחד מאנשים, שהוא לא חשש מהם בעבר.
שינוי התנהגותי חריף לכיוון של אלימות או הסתגרות, מהווה עוד "נורה אדומה" משמעותית.
סימנים משניים, שמעט פחות חד משמעיים, כוללים בין השאר כאבים שיש לילד ללא סיבה ברורה וכן שיבושים בשינה.
בהקשר שינויים בהתנהגות להם חשוב לשים לב, צריך כמובן להיות ערים למצב שבו הילד מסרב ללכת לגן או לא מגיב טוב למראה צוות הגן.
הסימנים הפיזיים
ישנם גם לא מעט סימנים פיזיים להתעללות בגן, רובם חמורים ומשמעותיים למדי: אלה יכולים להיות למשל סימני מכה או סימני אחיזה אלימה של זרועות הילד על עורו.
במקרים קיצוניים יותר, יהיה מדובר בשבר בגפה שבה רואים את סימני האחיזה.
שבר כזה, יתבטא בנפיחות וכן בתגובות של כאב ובכי וחוסר רצון להזיז את האיבר שנפגע.
עוד סימנים קיצוניים, הם נפיחות בגולגולת וכוויות.
כמו כן, אם משהו השתבש בבת אחת עם יכולת הראייה, גם זו נורה אדומה (חשד לדימום ברשתית העין עקב טלטול).
כמובן, היעדר סימנים פיזיים להתעללות לא אומר שהכול תקין.
ישנה גם התעללות נפשית – דבר שעשוי ללא ספק להזיק ואפילו להזיק לטווח ארוך בהרבה מנזק פיזי.
כיצד צריך לנהוג?
אם ההורים מזהים סימנים מחשידים מסוג זה, מהם הצעדים שבהם כדאי להם לנקוט?
אם יש ספק ולו הקטן ביותר שמא הילד עובר התעללות בגן, מניעת המשך ההתעללות הוא השיקול הראשון, לפני כל דבר אחר.
כמובן, יש לפנות לאנשי מקצוע רפואיים ולטיפול מיידי, בהתאם לצורך.
יש דרכים שונות להתעמק במהירות בסימנים המחשידים.
מה לגבי הפתרון הבולט של מצלמות? מצלמות גלויות משפיעות לחיוב, בכך שהן מצמצמות את הסיכוי שמי שיודע שהוא מצולם ייפגע בילדים.
לעתים, מצלמות כאלה מותקנות מראש על ידי הנהלת הגן.
ייתכן שלהורים כבר יש אפשרות שמעוגנת בחוזה עם הגן לצפות בתמונות.
במקרים אחרים, הדבר לא יתאפשר והנהלת הגן עלולה לסרב ורק בית משפט יוכל לחייב זאת.
התייעצות עם חוקר פרטי, תפתח בפניכם עוד קשת של אפשרויות.
תוכלו לאתר בקלות משרד חקירות במרכז למשל ובכך, גם ליהנות מהניסיון שנצבר אצל בעל מקצוע זה בשטח.
בין השאר, הוא יסביר לכם על הנושא של מצלמות נסתרות ופתרונות נוספים מסוג זה.
אגב, למכשירי הקלטה יתרון מסוים על המצלמות, בכך שהם צורכים פחות חשמל לתפעולם השוטף ולכן מסוגלים להקליט לפרקי זמן ארוכים יותר.
כמו כן, כדאי ומומלץ להתייעץ עם הורים אחרים לילדים באותו הגן.
מיקי וילקומירסקי, בלש, קצין חקירות וראש צוות חקירה מיוחד בימ"ר ת"א בעבר.
משפטן, בעל משרד חקירות, פרשן בנושאי חקירות ומשטרה בעל טור של סיפורי חקירות בעבר ומרצה באירגונים מיקצועיים, חברות, פורומים שונים וחוגי בית.
