פעולת החוקר
בכל גרסא שתבדק על ידי החוקר ישנם ארועים סבירים והגיוניים וישנם ארועים שאינם מתקבלים על הדעת או שסותרים דברים שנאמרו
שורה או שתיים קודם לכן.
נסיונו ותבונתו של החוקר אמורים להביאו להבחנה נכונה בין סתירה שהיא סבירה והגיונית לבין סתירה שהיא בלתי סבירה ובלתי הגיונית.
במילים אחרות, האמת כמאמר הקלישאה נמצאת תמיד בפרטים הקטנים.
אדם שמתכוון לביים תביעה אודות נזק או גניבה לרכב, יבנה גרסא ותמיד תמיד יטעה ויפספס בפרטים הקטנים.
סתירות בגרסאות
ישנם חוקרים שטועים ומוצאים סתירות בגרסאות שמביאות אותם להחלטה שמדובר בגרסא שקרית, דבר הנובע מחוסר ניסיון של החוקר ומתלהבות יתר.
חוקר נבון, ידע לראות את הסתירות בקונטקסט רחב של הנאמר מול הארוע כולו.
חוקר בעל ניסיון מפעיל במהלך חקירת תביעה אודות גניבה או נזק לרכב מעין רשת של שאלות ענייניות שבאות לבדוק פרמטרים שונים
כגון: מצבו המכני והפיזי של הרכב עובר לארוע, מספר הקילומטרים, התקופה בה הרכב נמצא בבעלותו של התובע ופרמטרים אובייקטיביים נוספים.
שאלות נוספות ישאל החוקר לגבי נסיבות הארוע ואישיותו, אופיו ועיסוקיו של התובע.
השאלות הנ"ל ואחרות אמורות להביא בפני החוקר גרסא מושלמת המרכיבה את חלקי הפאזל לכדי תמונה שלמה אודות פרטי הארוע.
המבדיל בין החוקר לתובע בעיקר היא הסיבה שהתובע הוא בדרך כלל אדם חסר ניסיון (ואם הפוך הדבר הרי הוא לרעתו – שהרי מדובר בתובע סדרתי…)
כאשר מולו מתייצב חוקר בעל ניסיון שיכול להשליך בין המקרה הספציפי אותו הוא בודק למקרה הסביר.
חקירה מקצועית
מנסיוני רב השנים, אוכל להצביע על כך שחברות ביטוח ופקידי תביעות שהסתמכו על תחושות בטן ופיסות מידע דמיוניות-עלומות של חוקרים שהמליצו
על סמך אותן תחושות לדחות תביעות או להתנות את השיפוי בבדיקת המבוטחים במכונת אמת, הסתבכו בתביעות שהגיעו בסופו של דבר לבתי משפט ונדחו תוך כך
שבית המשפט קנס את אותן חברות ביטוח ופיצה את אותם מבוטחים בסכום הגבוה מתביעתם המקורית.
לאור האמור לעיל, אין ספק כי דחיית תביעתו של מבוטח חייבת להתבסס על ראיות ממשיות ומבוססות שכשהן איננן נמצאות ראוי לתת למבוטח "לזכות מהספק".
למרות שבמשפט האזרחי לספק משקל לעיתים מכריע בניגוד למשפט הפלילי בו ספק פועל לטובת נאשם, מומלץ להערכתי גם בדיני ממון
לתת לספק משקל רב יותר משנותנים לו כיום.
